מדסק סין של ג'יי-אם-בי: כלי עסקי בעל ערך גבוה או הילד הלא חוקי של קניין רוחני?

חוק עיצובים (לשעבר "מדגמים") חדש נחקק זה עתה בישראל והוא אמור להיכנס לתוקף בעוד כשנה. הצורך בחוק חדש היה קיים זה מכבר, הואיל והמערכת הנוכחית מתבססת על פקודת הפטנטים והמדגמים ('החוק') מ-1924. השינוי הזה מגיע באיחור רב מאד, בלשון המעטה.

למה זה לקח זמן כה רב? כשהרהרתי בשאלה, נזכרתי בדיון של פאנל מומחים שבו השתתפתי בנושא מערכת האג לרישום בינלאומי של מדגמים. הוא התקיים לפני כשמונה שנים, באחד מהכנסים הבינלאומיים, וכל הנוכחים בדיון הסכימו שמדגמים הם "הילד הלא חוקי של קניין רוחני." אם רואים כמה זמן נדרש לתחום הקניין הרוחני כולו להתארגן כיאות בנוגע למדגמים; אם משווים כמה מדינות חברות באמנה לשיתוף פעולה בפטנטים, באמנות מדריד והאג, בהתאמה, ואם חושבים על ההבדלים העצומים בין תחומי שיפוט שונים בנוגע לזכויות מדגמים, אין פלא שזאת הייתה התפיסה, והיא עדיין רווחת במידה רבה.

אף שבוודאי נכון שנרשמים הרבה יותר פטנטים (יוטיליטי) וסימני מסחר מאשר מדגמים, וכי מדגמים נותרים לרוב בשוליים, אין זה אומר שאין להם ערך, או שערכם מועט. על פי ניסיוני בפרקטיקה מאז שנות ה-80, רשמנו מספר רב של מדגמים עבור לקוחותינו. נכון, רשמנו הרבה יותר פטנטים וסימני מסחר, אבל רישום מדגם נראה תמיד מהלך טקטי מכוון, שלרוב מהווה חלק מאסטרטגיה גדולה. אף שהמהלך לגיטימי, היה נעשה בו שימוש רב יותר, אילו רק הייתה מודעות גדולה יותר לכוחם של מדגמים.

בטרם נבחן את השאלה באשר לנסיבות בהן עשוי רישום מדגם להיות כלי עסקי בעל ערך גבוה, ברצוני לשתף אתכם בזיכרון מדיון של פאנל בכנס לעסקי הקניין הרוחני בטוקיו לפני שנתיים. השאלה שבה דנו הייתה "מה מהווה נכס קניין רוחני בעל ערך גבוה?" אחד מחברי הפאנל הציע שפטנט בעל ערך גבוה הוא זה שהיקף התביעות (claims) שלו מנוסח בבהירות. אני יכול לראות את התקפות בטיעון כזה, אך גם את העמדה המנוגדת לו לגמרי.

אם יש כאלה הסבורים שהבהירות היא זו שמעניקה ערך לפטנט (בהתאם למינוח האמריקאי "Utility Patent"), מה הסיבה לכך? אין ספק שאחת הסיבות היא שכאשר האמצאה מנוסחת בבהירות בתביעות, כי אז ניתן להוכיח טענת הפרה ביתר קלות. אני הייתי טוען שבהירות כזו היא גם חלק מהערך הטבוע בסימני מסחר מסוימים. לדוגמה, אם צד שלישי מעתיק במדויק סימן מסחר רשום ומשתמש בו לגבי סחורות שפורטו ברישום, כי אז ההפרה תהיה ברורה לחלוטין. ועל פי אותו היגיון, תביעה לפטנט שנוסחה בבהירות תביא לכך שמקרה הפרה יהיה קל יותר להוכחה!

כעת ניישם את אותו היגיון למדגמים רשומים.

אחת הביקורות המובעות על זכויות מדגמים ככלי שימושי של קניין רוחני, היא שעל פי הגדרתן, זכויות כאלה מעניקות הגנה צרה ביותר. הן מתייחסות למוצר, ולעומת פטנט, די יהיה בשינוי קטן יחסית במדגם של מוצר מתחרה כדי להימנע מהפרה. ובניגוד להגנה של סימן מסחר שחלה על סוגים שלמים ורחבים של סחורות ושירותים, ובייחוד סימן מילה – שניתן לעצבו באלפי דרכים שונות אך כל אחת מהן עדיין תפר את סימן המילה – מדגם הוא הרבה יותר ספציפי, ולכן ערכו אינו רב.

התנגדות זו היא כמובן תקפה במקרים רבים.

אבל… וזאת אבל גדול.

יש מקרים שהביקורת הזו אינה מוצדקת, מפני שהיא מתעלמת מהעובדה שאותה ספציפיות עשויה להוות יתרון דווקא, ולהניב זכויות מוצקות. במהלך השנים רשמנו מדגמים עבור לקוחותינו על נעליים, יהלומים, טלפונים סלולאריים, מכוניות ואינספור מוצרים אחרים, בישראל, בארה"ב ובמדינות רבות נוספות. המכנה המשותף לכל המדגמים הללו הוא שיש להם ערך, מפני שלמוצר הספציפי יש ערך.

אם תבצעו אפילו שינוי מזערי יחסית בעיצוב המוצר (תחשבו על אפל מול סמסונג), או אפילו אם רק תאלצו מתחרה לעצב מחדש את הגרסה שלו למוצר שלכם, מה עשוי להיות הרווח מהשקעתכם ברישום המדגם? אולי קשה להעריך אותו, אך הוא עשוי להיות גבוה מאד.

ולכן, בפעם הבאה שתחשבו על מוצר שאולי מהווה רק יישום אחד מתוך יישומים רבים אפשריים של פטנט רשום, ואולי גם נושא סימן מסחר רשום, תשאלו את עצמכם את השאלה הבאה:

"האם רישום מדגם למוצר עשוי להניב נכס של קניין רוחני ספציפי ביותר, בעל ערך טקטי גבוה, שעשוי להצליח בערכאות, וכל זה בהשקעה המהווה חלק מזערי מהמחיר של רישום פטנט?"

אם התשובה היא "כן", כדאי לכם לרשום את המדגם הזה!

אז האם מדגמים רשומים הם הילד הלא חוקי של קניין רוחני? אני לא סבור כך.

למידע נוסף אודות חוק המדגמים החדש כתבו לי לכתובת ,או צפו באתר זה:

Jeremy.Ben-david@Jmbdavis.com