Startups

מידע חיוני בנוגע לזכויות קניין רוחני

הקנין הרוחני של חברת טכנולוגיה הוא אחד הנכסים המרכזיים שלה.

קניין רוחני הוא מונח המתייחס לפטנטים, למדגמים, לסימני מסחר, לזכויות יוצרים ועוד. הנכס העיקרי של חברות רבות, ועל אחת כמה וכמה חברות סטארט-אפ, הוא הטכנולוגיה שלהן או ידע אחר המרוכז בידן, ולכן יש חשיבות רבה להגנה על נכסים אלה. הרעיון המקורי של חברת סטארט-אפ או של פרויקט חדש בחברה קיימת הוא הבסיס לקיומה של חברת הסטארט-אפ או לקיומו של הפרויקט, ולכן ברוב המקרים מגישים היזמים בקשה או בקשות לפטנט עוד בטרם פנו למשקיעים. בדרך זו, למעשה, נוצקים יסודות היכולת של החברה לתבוע בלעדיות על הידע שלה. אולם נשאלת השאלה: עד כמה היסודות הללו איתנים? האם יעמדו היזמים במבחן החקירה הנוקבת של משקיעים אשר עניינם היחידי הוא ניצול הזדמנות עסקית, או שמא ייכשלו במבחן עקב נקיטת צעדים שעלולים לרוקן את הזכויות הפטנטיות שלהם מכל תוכן?
להלן מספר עצות והסברים לגבי מונחים וכלים מעולם הפטנטים, המתייחסים בעיקר לחברות סטארט-אפ ולפרויקטים דומים, אך יכולים להועיל גם במקרים אחרים. קריאה יסודית של העצות ויישום הכלים המוצגים כאן יכולים להיות ההבדל בין הצלחה עסקית (כולל גיוס ההשקעה המיוחלת) לבין כישלון, ולסייע בבניית העסק בדרך הנכונה כבר מראשית הדרך.

חשיפה בפומבי

חשיפה בפומבי משמעה גילוי מידע לצד שלישי שאינו מחויב לשמור בסוד מידע המועבר אליו. חשיפת ידע הקשור לאמצאה בצורה זו, דהיינו ללא הכפפה לתנאי שמירה על סודיות ולפני הגשה של בקשת פטנט על אותה אמצאה, תגרום ברוב המקרים לכך שהאמצאה תהיה בלתי ניתנת להגנה ברוב מדינות העולם, ובכלל זה אירופה, בישראל ובמזרח הרחוק. יוצאת דופן מכלל זה היא ארצות הברית, אשר בה ניתן להגיש בקשה לרישום פטנט על אמצאה תוך 12 חודש מיום חשיפתה בפומבי בלי לסכן את הזכויות בה מבחינה משפטית.

הסכם סודיות

הסכם סודיות מאפשר ליזם לחשוף אמצאה בפני צד שלישי, בלי לפגוע ביכולתו לרשום פטנט על האמצאה על סמך בקשה שתוגש לאחר חשיפת האמצאה כנ"ל. עם זאת, בפועל מומלץ שלא להסתמך על הסכם סודיות לפני הגשת הבקשה הראשונית לפטנט. במקרה של הפרת הסכם הסודיות וחשיפת ידע סודי, הזכות היחידה שמקנה הסכם זה לבעל הידע היא הזכות לתבוע את המפר על ההפרה ולדרוש ממנו פיצויים. יתר על כן, כדי לעשות זאת יידרש בעל הידע להוכיח שההפרה בוצעה על ידי אותו אדם שחתם על הסכם הסודיות. עם זאת, התביעה לא תוכל להחזיר את הגלגל לאחור. במילים אחרות, בין אם קיים הסכם סודיות או לא, לאחר החשיפה לא ניתן יהיה להגן עוד על הידע באמצעות רישום פטנט (ראו פירוט בסעיף חשיפה פומבית לעיל). אשר על כן, תמיד מומלץ להגיש בקשה לפטנט לפני שמעבירים ידע על בסיס הסכמי סודיות.

שמירת סוד – בסוד

רישום פטנט על כל אמצאה אינו בהכרח הדרך הנכונה להגן עליה. יש אמצאות שעדיף להגן עליהן בכך שיישמרו כסודות מסחריים, כיוון שברוב תחומי השיפוט, הגשת בקשה לפטנט תוביל בדרך כלל לפרסום האמצאה שלכם תוך 18 חודשים. בכל המקרים, כמעט ללא יוצא מן הכלל, בקשת פטנט תהפוך לנחלת הכלל מרגע אישורו של הפטנט. כמו בכל סוגיה אחרת, חשוב להתייעץ עם איש מקצוע לפני שנוקטים צעדים.

אמצאה

ניתן לרשום פטנט רק על "אמצאה" בהתאם למוגדר בחוקי הפטנטים השונים, כלומר מוצר או תהליך חדש, חדשני ומועיל, בכל תחום טכנולוגי שנחשב כשיר לרישום פטנטים. את זה כולם יודעים. אבל מה נחשב לאמצאה טובה ביחס לעסק שלכם, ואיך מחליטים על מה צריך להגן? האמצאה שעליה תרצו לרשום פטנט צריכה להיות צוואר-בקבוק עסקי או טכנולוגי – צומת שדרכה חייב לעבור כל מי ששואף להתחרות בחברה שלכם בהצלחה. מעצם ההגדרה, בעלות על פטנט אפקטיבי משמעה בעלות על אותו צוואר-בקבוק.

חיפוש פטנטים

לאחר שהגדרתם את מה שנחשב אמצאה לדעתכם, מומלץ בדרך כלל לבצע חיפוש בידע קודם. ידע קודם הוא כלל המידע הפומבי הקיים עד לתאריך ההגשה של בקשת פטנט. עורכי פטנטים ובוחני פטנטים מחפשים לרוב במאגרי מידע של פטנטים, בעיקר משיקולי נוחות. ברם, קיימים מקורות נרחבים של ידע פומבי מלבד מאגרי הפטנטים. כל מקורות המידע הציבוריים תקפים והמידע המופיע בהם יכול לשמש כידע קודם שעל בסיסו ייבחן בקשת הפטנט, הן במהלך הבחינה של בקשה לפטנט (התהליך שבו בוחן פטנטים ברשות פטנטים ארצית או אזורית יבחן את בקשת הפטנט) והן בהליכים משפטיים. אף שאין חובה משפטית לבצע חיפוש כשירות לפטנט (patentability search), ברוב המקרים מומלץ מאוד לעשות זאת, לא רק כדי להגדיל את הסיכויים לאישור הפטנט שלכם, אלא גם כדי לוודא שהוא יהיה חזק ככל האפשר.
נ.ב. חשוב לא לבלבל בין כשירות לפטנט לבין חופש פעולה, הנדון בהמשך. אלו שני מונחים שונים שאינם קשורים זה לזה.

בהיבט המעשי, רוב המשקיעים הפוטנציאליים ירצו לדעת אם בוצע חיפוש פטנטים, ובדרך כלל יבקשו גם לראות את תוצאות החיפוש. היבט מעשי נוסף הוא העובדה שברשויות שיפוט מסוימות, ביניהן ישראל וארצות הברית, קיימת חובה לחשוף בפני רשות הפטנטים ידע קודם רלוונטי המוכר לכם. אי עמידה בדרישה זו עלולה להביא לאובדן הזכויות על הפטנט.

בעלות על אמצאה

חברות רבות העוסקות במו"פ מעסיקות מדענים או חוקרים המחויבים בחוזה למוסד אקדמי, כגון גוף ממשלתי או בית חולים. לפני שחותמים על חוזה עם מדענים וחוקרים אלה, יש להגדיר של מי תהיינה הזכויות על האמצאות שהם עומדים לפתח בשמכם – האם של המוסד האקדמי או של החברה שבבעלותכם. זאת יש לעשות באמצעות חוזה כתוב מול האוניברסיטה, המכללה או בית החולים לפני שמגיעים לשלב ההצלחה המסחרית.

מהו פטנט?

פטנט הוא זכות משפטית המגינה על בעלי האמצאה מפני ניצול אמצאתם ללא רשותם בתחום השיפוט (המדינה) שבו רשום הפטנט על האמצאה. בקשת פטנט בלבד (המעניקה מעמד של (PATENT PENDING אינה מבטיחה זכות זו, אלא רק מבטיח זכויות של פטנט על אמצאה אם זו תעמוד בדרישות החוק הרלוונטיות.

בקשת פטנט בלבד

בקשת פטנט בלבד (המעניקה מעמד של (PATENT PENDING אינה מבטיחה זכות זו, אלא רק מבטיח זכויות של פטנט על אמצאה אם זו תעמוד בדרישות החוק הרלוונטיות.

זכות בכורה

בהתאם ל"אמנת פריז" מוענקת זכות בכורה למי שהגיש ראשון בקשה לרישום פטנט עבור אמצאה מסוימת. תאריך הגשת בקשה ראשונה זו הוא תאריך הבכורה. זכות הבכורה מאפשרת הגשה של בקשות נוספות לרישום פטנט הזהות לראשונה או בקשת זכות בכורה (priority application) במדינות נוספות תוך שנה מתאריך הבכורה. תאריך בקשת הרישום לפטנט במדינות האחרות יהיה התאריך שבו הוגשה הבקשה בפועל, אך בשל זכות הבכורה, זכויות הבקשה הנ"ל ייחשבו מוקדמות יותר (ולכן יקבלו עדיפות) לעומת כל בקשה אחרת אשר הוגשה לאחר תאריך הבכורה. יתר על כן, ידע קודם ייחשב רלוונטי לגבי הבקשות הנוספות רק אם נחשף לציבור לפני תאריך הבכורה.

איפה כדאי לרשום פטנט?

זכויות הפטנטים מעוגנות בחוק המקומי בכל מדינה ומדינה, וניתנות לאכיפה רק באותם תחום שיפוט או תחומי שיפוט שבהן נרשמו. מאחר שהפרת פטנט היא ניצול לא מורשה מכל סוג של אמצאה הרשומה כפטנט, דהיינו ייצור, מסחר או תעבורה של האמצאה הרשומה, על בעל הפטנט (בדרך כלל החברה בעלת הזכויות לפטנט) לקבוע אסטרטגיה להגשת בקשות רישום לפטנטים בהתאם לאופי האמצאה ולשווקים הרלוונטיים.

בקשה בין לאומית לרישום פטנט

אין כל אפשרות לרשום פטנט בין לאומי, אך האמנה לשיתוף פעולה בין לאומי בפטנטים (PCT – Patent Cooperation Treaty ) מאפשרת עיגון זמני של זכויות ההגשה ברוב המדינות (140 תחומי שיפוט נכון להיום, לא כולל טאיוואן, אחדות ממדינות ערב ואחדות ממדינות אמריקה הלטינית) באמצעות הגשה של בקשת רישום בין לאומית אחת. הזכויות נשמרות למשך 30 או 31 חודשים (קיימת אפשרות להארכת התוקף בהתאם לחוק המקומי בכל מדינה) מתאריך הבכורה, ומספקות מרווח נשימה שבו ניתן לקבל החלטות באשר לרשויות שבהן יוגשו הבקשות ולגייס את ההון הדרוש לכך.

בקשה ארעית בארה"ב

מסיבות שונות, במקרים רבים רצוי לקבל תאריך הגשה מוקדם בארה"ב. מאז 1995 ניתן לעשות זאת באמצעות הגשתבקשה ארעית. תוקפה של בקשה ארעית פג לאחר 12 חודשים, וכדי להגן על זכויותיכם יש להגיש עד אז בקשה רגילה (Utility Patent Application) המבוססת על הבקשה הארעית או לציין את ארה"ב בבקשה בין לאומית המבוססת עליה. לבקשה הארעית יש יתרונות רבים וביניהם: עלות נמוכה, דרישות פורמאליות מעטות, שנת הגנה נוספת בארה"ב, קביעת תאריך בכורה (כמו כל בקשה אחרת) וקביעת תאריך מוקדם שממנו ואילך תיחשב הבקשה לידע קודם לגבי בקשות אחרות בארה"ב בתנאים מסוימים.
עם זאת, חשוב לעשות שימוש נכון בכלי של בקשה ארעית. דרישות הפירוט (תיאור ושרטוט) במקרה של בקשה ארעיתזהות לאלו של בקשה רגילה, וחשוב לגשת להכנת הבקשה באותו אופן שבו ניגשים להכנת בקשה רגילה, תוך הסתייעות בעורך פטנטים הבקי בדרישות אלו. הגשת בקשה ארעית שהוכנה בחופזה, ללא חשיבה מספקת מראש ומתוך בחירה ב"אלטרנטיבה הזולה" להגשת בקשה כמו שצריך, עלולה להטיל פגמים קריטיים ברישום הפטנט ולעתים אף לגרום לאיבוד זכויות הפטנט באופן מוחלט אפילו שנים מספר לאחר שהפטנט אושר ולאחר שהושקעו בו סכומי כסף נכבדים.  
נ.ב. הגשת בקשה ארעית היא רק אחת ממספר אפשרויות להגשה ראשונה. כל מקרה לגופו, ויש להתאים את האסטרטגיה לכל מצב. יש לבחון אם האפשרות של הגשת בקשה ארעית מתאימה למקרה המסוים, ומומלץ להתייעץ עם עורך פטנטים בעל ניסיון.

חופש פעולה

חופש פעולה, המכונה גם אי-הפרה (non-infringement), הוא סוגיה שרבים מוטרדים לגביה ולרובם אין את המשאבים הדרושים כדי לבחון אותה לעומק. המשמעות של חופש פעולה היא שיישום אמצאה או ההתנהלות השגרתית בעסק אינה מפרה זכויות פטנט של מישהו אחר. הבחינה של מידת חופש הפעולה היא דבר מסובך ויקר, ויש לדון בה עם איש מקצוע מתאים. עם זאת, חשוב להיות מודעים לשתי עובדות בסיסיות:
1. אם ביצעתם חיפוש פטנטים ונאמר לכם שהאמצאה שלכם יכולה להיות כשירה לרישום פטנט, אל תטעו לחשוב שהדבר מעניק לכם חופש פעולה. מדובר בשתי סוגיות שונות לחלוטין, וכל חוות דעת שאינה כוללת את צירוף המילים "חופש פעולה" או "אי-הפרה" אינה רלוונטית לנושא זה כלל.
2. אתם יכולים לקבל מאה פטנטים או לא לקבל אף פטנט. עם זאת, אין הדבר משליך בשום דרך על שאלת חופש הפעולה שלכם. פטנט מאפשר לאדם למנוע מאחרים לבצע פעולה מפירה, אך הוא אינו מעניק לבעל הפטנט את הזכות ליישם את אמצאתו.

הסרת אחריות: מסמך זה מכיל מידע כלל הנוגע למונחים, חוקים ותקנות בנושא פטנטים. המידע נחשב מדויק בעת פרסומו, אך חוקים ותקנות הם מורכבים, משתנים תדיר וקשה לעקוב אחריהם. אי לכך, אנו מסירים בזאת כל אחריות לכל טעות או הצהרה שגויה, או לכל אי הבנה מצדכם. כל שימוש במידע זה ייעשה על אחריותו של הקורא בלבד. בהתאם לזאת, אין להסתמך על המידע המובא לעיל כעל ייעוץ משפטי או כתחליף לייעוץ משפטי. כל מצב נבחן לגופו וייעוץ משפטי מתאים תלוי בנסיבות של כל מקרה ומקרה. יתר על כן, חוקי הקניין הרוחני משתנים ממדינה למדינה, וחשוב להתייעץ עם עורך פטנטים מקומי או עם עורך דין המומחה בתחומים אלה בכל סוגיה משפטית המתעוררת.

מיסים

פטנטים, בדומה לקניין רוחני מכל סוג שהוא, מושפעים מהשלכות-מס מסוימות. השלכות אלו משתנות בהתאם לנסיבות, ומושפעות מהמיקום הגיאוגרפי של הישות, ממצבים שבהם הזכויות מועברות מממציא אחד או יותר לחברה, משנויים בחוק וכו'. יש לבחון שאלות אלו בעזרת מומחה למיסוי המתמחה בסוגיות אלו לפני שיתעוררו בעיות.